מיגון תעלות

מיגון תעלות פח

המבנים המוקמים כיום בישראל טומנים בחובם תעלות פח המיועדות למגוון שימושים נרחב, כגון: תעלות איוורור, מיזוג אויר, אויר צח, שחרור עשן, מנדפים וכד’.

תעלות הפח חוצות את המבנה לכל אורכו, רוחבו וגובהו, ועקב כך מהוות נתיבים דרכם עלולים האש, העשן והגזים הרעילים שמקורם בשרפה, להתפשט בכל רחבי המבנה.

בכדי למנוע התבקעות התעלות והתפשטות גורמים מזהמים במבנה, מחייבים תקנות התכנון והבניה וכן סדרת תקני 1001 את המתקין לאטום את התעלות על ידי דמפרים או למגנן בפני האש ל- 120 דקות.

מיגון תעלות הפח אפשרי על ידי 2 שיטות עקרוניות, כדלקמן:

• מיגון ע”י יריעות קרמיות – כגון PYROSCAT (פיירוסקט)
  עטיפת תעלת הפח על ידי שתי שכבות של יריעות קרמיות נושאות תקן UL וכן תקן  ASTM 2336, בהתאמה להנחיות מכון התקנים הישראלי. המערכת בעלת גמישות מירבית לעטיפת התעלות במקומות בעלי קשיי גישה.

• מיגון על ידי לוחות פיירבורד – בנית פיר קשיח חסין אש ל- 120 דקות על ידי עטיפה בשתי שכבות של לוחות פיירבורד בעובי כולל של 50 מ”מ.
  העטיפה תבוצע על ידי צוותים מיומנים ובהתאמה להנחיות יצרן הלוחות לאופן בנית הפיר. המערכת נושאת תעודת בדיקה של מכון התקנים הישראלי לפי תקן 931 ל- 120 דקות לכל הפחות.

מיגון תעלות כבלים של חברת החשמל

מבנים ומתחמים גדולי מידות בנויים לעיתים כך שחדר הטרנספורמציה של הפרויקט נמצא בתוכו ולא בסמוך אליו. בהתאם, הזנת החשמל מרשת החשמל ועד התחנה עוברת בתוך המבנה ולעיתים בחללים כגון חניונים ולאו דווקא בתוך הקרקע.
במקרים מיוחדים אלה מחיבות תקנות התכנון והבניה למגן את כבלי ההזנה הרגישים האלה בפני אש ל- 60 דקות, לכל הפחות.
מערכת המיגון חייבת להיות פריקה – לצורך הוספת כבלים חדשים וכן להכיל בתוכה פתחי גישה לצורך טיפול באיזורים מיוחדים, הכל לפי הנחיות ופרטי ביצוע מאושרים מראש של חברת החשמל ושל רשות הכיבוי המקומית.